חגיגות הקיץ הפניקיות לכבוד האל אדון הגיעו דרך הים לקפריסין, ומשם, דרך יוון, גם לרומא ולמצרים העתיקה. במהלך החגיגות, שארכו יומיים תמימים, נערכו טקסים חגיגיים לכבוד אדוניס, גלגולו היווני של האל אדון, ולכבוד אפרודיטה אהובתו בעונת האביב. על פי הגרסא…
פולחני אדון נערכו פעמיים בשנה. החגיגה הראשונה לכבודו חלה עם פריחת הפרגים ותחילת תופעת סחף החול האדום בנהר, בסביבות חודש ניסן. הטקסים הבאים נערכו באמצע הקיץ, כשהארץ הופכת צחיחה ויבשה, עקב מותו של אל הפריון. בהיפוך הקיץ (21 לחודש יוני) לא היו חגיגות, אלא פולחני אבל המוניים וקינות עצובות ומרגשות. האנשים בכו על מותה של האדמה, גופו של אדון.
בידינו נותר מידע מועט וחלקי אודות לוח השנה הכנעני. בכל עיר ואתר היו חגים, החגיגות ופולחנים ייחודיים ומקומיים, ורק לחלק מהם נותר שריד. חגיגות האש שנערכו בתחילת הקיץ הן דוגמא מתסכלת לחוסר המידע שיש לנו היום. הן מתיאוריו של לוקיאנוס…