התואר “אלת האהבה והיופי” לתיאור אפרודיטה הוא שטחי ובלתי מדויק, בדומה לתארים לקוניים אחרים המודבקים לאלים של תרבויות פוליתאיסטיות (“אל היין”, “אלת הנישואין”, “אל המוות”). הוא מתעלם הן מדמותה המורכבת של האלה, והן מתפקידים דתיים וטקסיים נרחבים שהיו לאפרודיטה ביוון העתיקה, ושאין להם ולא כלום עם אהבה או עם יופי.