אם אפשר להצביע על אלוהות אחת מארץ כנען שהיתה “אלוהים אחרים” במלוא מובן המילה – הרי זה דגון, אלוהי פלשתים, האויבים המרים והקשים של בני ישראל. שבטי ישראל אהבו את הבעלים המקומיים, נטעו אשרות וקיימו פולחנים כנעניים למכביר, אך מעולם…
בשנים שקדמו לממלכת ישראל המאוחדת ובתחילת דרכה, המשיכו בני ישראל לעבוד את יהוה באופן בלעדי, והוא היה האלוהות הדומיננטית וככל הנראה היחידה בקרבם. מציאות זו השתנתה עם חלוף השנים והשינויים הפוליטיים. בשלהי תקופת שלמה המלך, וביתר שאת בתקופת המלכים שלאחריו, חדרו שוב פולחנים פוליתאיסטים לישראל: גם פולחנים לאלוהים נוספים על יהוה, וגם פולחנים כנעניים באופיים ליהוה עצמו.
קבוצת חרדים חסמו כבישים והציתו צמיגים במאי 2010 במחאה על העתקת קברים פלישתיים עתיקים לטובת הרחבת בית החולים ברזילי. בתגובה, הכריזו גורמים חילוניים כי המחאות מיותרות, כיוון שמדובר בקברי “עובדי אלילים” ממילא. בני האדם שנקברו באשקלון לפני אי-אלו אלפי שנים…