לשמות, כידוע יש כוח עצום. עד היום ביהדות אין קוראים בשמו המפורש של אלוהי העם, אך יש לו אינספור כינויים שהמאמינים משתמשים בהם. הפופולרי ביותר כיום הוא כמובן “בורא עולם”. גם בתרבויות אחרות בעולם יש לאלוהים עשרות שמות וכינויים. כל…
שמות אלוהים כנעניים
Tag: בני ישראל
אלוהים אחרים: דגון אלוהי פלשתים
אם אפשר להצביע על אלוהות אחת מארץ כנען שהיתה “אלוהים אחרים” במלוא מובן המילה – הרי זה דגון, אלוהי פלשתים, האויבים המרים והקשים של בני ישראל. שבטי ישראל אהבו את הבעלים המקומיים, נטעו אשרות וקיימו פולחנים כנעניים למכביר, אך מעולם…
לא תוכלו לעבוד את יהוה: פולחן פוליתאיסטי בקרב בני ישראל בתקופת השופטים
לאחר 40 שנות נדודים במדבר, הגיעו בני ישראל לארץ כנען, ושם, הם היו פוליתאיסטים, כפי שהיו אבותיהם ואבות-אבותיהם מימים ימימה. הם אהבו מאוד את יהוה, אלוהי אבותיהם, אשר הוציא אותם מארץ מצרים ועבדו אותו, אבל הם עבדו גם אלוהים נוספים שהכירו בנדודיהם ושפגשו בארץ המובטחת. אופן הפולחן שהם קיימו –ליהוה ולאלוהים אחרים– באותם ימים קדומים נשא אופי סטנדרטי לאותה תקופה במזרח התיכון הקדום: עצים מקודשים, מזבחות אבנים, קרבנות מבעלי חיים ספציפיים, תפילות, זמירות והגדת עתידות.
מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו
עבודה זרה. ביטוי שאוצר בחובו את כל מה שהאתוס היהודי מתנגד לו: פולחן לאלוהים אחרים, שונים מיהוה ונוספים עליו, שנעשה בין השאר באמצעות סמלים פיזיים, כולל דמויות של חיות, פסלים, תרפים, אשרות וחפצים. אבל עיון מדוקדק בתנ”ך ובהיסטוריה של עם ישראל מגלה, כי העבודה הזאת היא לא באמת “זרה” לנו, אלא להיפך, מדובר בפולחן מקורי שלנו כיהודים בני ישראל.
האלה והעצים: פולחן אשרה בקרב בני ישראל
קיימת מחלוקת חריפה בין חוקרי המזרח התיכון הקדום בשאלה האם בני ישראל עבדו את האלה אשרה. מן התנ”ך ומממצאים ארכיאולוגיים רבים עולה כי בני ישראל השתמשו בחפץ מקודש בשם “אשרה”, ואשר היה קשור לפולחן אלה אשרה בתקופות קדומות יותר. לא ידוע אם בני ישראל עבדו את האלה עצמה באמצעות החפץ, או השתמשו בחפץ בצורה אחרת.
האלה ענת יוצאת לקרב
וַיִמְשְׁחוּ שֶׁבַע בָּנוֹת אֶת עֲנָת בַּכֹּפֶר, וּבְרֵיחַ גַּד- הַשָּׂדֶה, וּבְקוֹנְכִיַּת הַתְּכֵלֶת, וַתִנְעַל הָאֵלָה אֶת שַׁעֲרֵי הֵיכָלָהּ, וַתִפְגֹּשׁ בַּנְּעָרִים בְּמוֹרָד הָהָר. וַתַכֶּה בָּעֵמֶק, תַּהֲרֹג בֵּין קִרְיָתַיִם, תִּמְחַץ לְאֻמִּים הַיּוֹשְׁבִים לְחוֹף- יָם, עִם צֵאת הַשֶּׁמֶשׁ, תַּצְמִית בְּנֵי אָדָם. כְּכַדּוּרִים יִתְגַּלְגְּלוּ רָאשִׁים תַּחְתֶּיהָ, יָדַיִם כְּרוּתוֹת כְּלַהֲקַת אַרְבֶּה עָלֶיהָ, כְּלַהֲקַת אַרְבֶּה, כַּעֲרֵמוֹת קוֹצִים, תַּעֲרֹם הָאֵלָה כַּפּוֹת- יְדֵי- לוֹחֲמִים. וַתֶאֱסֹר עֲנָת הַגֻּלְגָּלוֹת עַל גַּבָּהּ, תְּשַׁנֵּס כַּפּוֹת מֻתָּזוֹת בַּחֲגוֹרָתָהּ, עַד בִּרְכַּיִם תִּתְבּוֹסֵס בְּדָם חַיָּלִים, עַד צַוָּאר תִּתְגּוֹלֵל בְּמְעֵי לוֹחֲמִים. בְּמוֹט קַשְׁתָּהּ תְּגָרֵשׁ שְׁבוּיִים, בְּמֵיתָר הַקֶּשֶׁת תִּבְלֹם אוֹיְבִים.
ביקורת ספר: The Origins of Biblical Monotheism
מארק סמית’ בוחן את אלוהי כנען המשתקפים בכתבי אוגרית ובממצאים ארכיאולוגיים. הוא דן בכל אחד מהם בנפרד, אך גם מקדיש פרקים שלמים לקשרים ביניהם ולמבנים החברתיים והמשפחתיים שלהם. לבסוף, הוא דן באל היהודי, כאחד אך מיוחד מתוך שורה ארוכה של אלים שעבדו בני ישראל, ומסביר כיצד הפך הוא אט-אט לאל היחידי שלהם, תוך כדי שהוא סופג לתוכו את המאפיינים של האלוהים האחרים.