טוויה ואריגה הן מלאכות-יד עתיקות יומין, אשר קשורות במישרין למיתוס, מאגיה ולכישוף. מן האלה פריג הטווה עננים בשמי הכוכבים ועד לאמא אווזה מן הפולקלור הצרפתי, דרך פראו הולה של האחים גרים והטרגדיות היווניות, מאמר זה הוא מסע בעקבות הפלך, הכישור, הנול והבוכייר.
Tag: אשרה
מסכות: פולחן ושעשועים
העדות הראשונה לקרנבל (carnevale) המסכות של ונציה היא משנת 1268. קרנבל זה החל כחגיגה המסמנת את התרופפות המעמדות בחברה האיטלקית, כיוון שמי שעוטה מסכה, אי אפשר לראות האם הוא עשיר או עני, בן למשפחה מיוחסת, או בן למשפחה מרודה. באותה תקופה של המאה ה-13 פרחו באיטליה קרנבלי מסכות נוספים, למשל ברומא ובעיר ניצה, והגיעו לשיאן במאה ה-16, עת נערכו במשך חודשים ארוכים מינואר ועד תחילת תקופת התענית. האומנים יוצרי המסכות (mascareri) עבור הקרנבלים אף קיבלו תוקף רשמי של גילדה בשנת 1436. הקרנבלים כללו מסכות של מפלצות, שדים, וסוסים, שמטרתם לגרש את כוחות האופל של החורף, ולהביא את כוחות האור והפריחה של האביב.
האלה והעצים: פולחן אשרה בקרב בני ישראל
קיימת מחלוקת חריפה בין חוקרי המזרח התיכון הקדום בשאלה האם בני ישראל עבדו את האלה אשרה. מן התנ”ך ומממצאים ארכיאולוגיים רבים עולה כי בני ישראל השתמשו בחפץ מקודש בשם “אשרה”, ואשר היה קשור לפולחן אלה אשרה בתקופות קדומות יותר. לא ידוע אם בני ישראל עבדו את האלה עצמה באמצעות החפץ, או השתמשו בחפץ בצורה אחרת.
הנישואים הלא מושלמים של האל אדון והאלה הסורית
להפוך לבעל, הגבר צריך למות, לוותר על השאיפה הגברית שלו לדומיננטיות מינית, להניח לאישה לשנות את צורתו ככל העולה על רצונה, ולהפוך אותו למשהו אחר.
למה אני לא מפחדת מהמילה “בעלי”
זה כמובן לא מפתיע שאני לא מפחדת מהמילה “בעלי”. זו מילה נהדרת בעיניי, “בעל”. קצת חבל שמשמעותה הרחבה בהקשר היסטורי הלכה לאיבוד בשיח הפסאודו-פמיניסטי שמתעקש לראות בה נגזרת של שם העצם “בעלות” ולא יודע שגם “בעל” (במובן גבר נשוי) וגם…
האלה ענת יוצאת לקרב
וַיִמְשְׁחוּ שֶׁבַע בָּנוֹת אֶת עֲנָת בַּכֹּפֶר, וּבְרֵיחַ גַּד- הַשָּׂדֶה, וּבְקוֹנְכִיַּת הַתְּכֵלֶת, וַתִנְעַל הָאֵלָה אֶת שַׁעֲרֵי הֵיכָלָהּ, וַתִפְגֹּשׁ בַּנְּעָרִים בְּמוֹרָד הָהָר. וַתַכֶּה בָּעֵמֶק, תַּהֲרֹג בֵּין קִרְיָתַיִם, תִּמְחַץ לְאֻמִּים הַיּוֹשְׁבִים לְחוֹף- יָם, עִם צֵאת הַשֶּׁמֶשׁ, תַּצְמִית בְּנֵי אָדָם. כְּכַדּוּרִים יִתְגַּלְגְּלוּ רָאשִׁים תַּחְתֶּיהָ, יָדַיִם כְּרוּתוֹת כְּלַהֲקַת אַרְבֶּה עָלֶיהָ, כְּלַהֲקַת אַרְבֶּה, כַּעֲרֵמוֹת קוֹצִים, תַּעֲרֹם הָאֵלָה כַּפּוֹת- יְדֵי- לוֹחֲמִים. וַתֶאֱסֹר עֲנָת הַגֻּלְגָּלוֹת עַל גַּבָּהּ, תְּשַׁנֵּס כַּפּוֹת מֻתָּזוֹת בַּחֲגוֹרָתָהּ, עַד בִּרְכַּיִם תִּתְבּוֹסֵס בְּדָם חַיָּלִים, עַד צַוָּאר תִּתְגּוֹלֵל בְּמְעֵי לוֹחֲמִים. בְּמוֹט קַשְׁתָּהּ תְּגָרֵשׁ שְׁבוּיִים, בְּמֵיתָר הַקֶּשֶׁת תִּבְלֹם אוֹיְבִים.
ביקורת ספר: אשתו של יהוה
הספר Yahweh’s Wife הוא אחד הספרים הגרועים ביותר שקראתי בשנים האחרונות. בעצם, קשה לי לקרוא לו ספר. מניפסטו אולי? דפי תעמולה? מדובר בחוברת דקה למדי, המפרטת את התיאוריה של המחבר, כי האלוהים היהודי היה למעשה במקורו בן זוגה של האלה הכנענית אשרה, כי שתי האלוהויות נעבדו בטקסים בעלי אופי מיני במקדשים, וכי האמת הוסתרה על ידי הכוהנים משבט לוי.
עשתרת: האלה שתובעת את כבודה
עשתרת היא האלה המושמצת ביותר של ארץ כנען. מאות בשנים קראו לה פרוצה, או התייחסו אליה כאלה זוטרה וחסרת חשיבות. המאמר שלפניכם הוא פרי מסע אישי ארוך בעקבות אותה “פרוצה חסרת חשיבות”, האלה עשתרת. שלוש שנים חיברתי פיסת מידע לפיסת…
אשרה: האלה האם של ארץ כנען
אשרה היא האלה-האם של הפנתאון האוגריתי, ואחת מן האלים החשובות ביותר בארץ כנען. בכתבים שנמצאו היא נקראת בשמות “קונת אלים” (בוראת האלים), רבת-עתירת-ים, אלת (אלה), ובעלת (גבירה). שמותיה ותפקידיה של אשרה בראש ובראשונה, אשרה היא אלת, כלומר אשתו של אל,…
יבמת לאומים: האלה ענת
היא אלת המלחמה, הציד, הפרא ומעבר העונות הקשה בין הקיץ לחורף. היא יבמת לאומים, נציגת האנושות בעולם האלים, אלה צעירה וחזקה. ענת שוכנת בהיכלה הקדוש בהר עינביב ומהווה חוליה חשובה בצמרת הפנתיאון הכנעני. היא בתם של אל ושל אשרה, אחותו…