הטרגדיה של מקבת’, היא מחזה שייקסיפירי העוסק ברצח-מלך ותוצאותיו. מקבת’, הידוע בשמו “המחזה הסקוטי”, הוא הטרגדיה הקצרה ביותר של שייקספיר, שנכתבה ככל הנראה בין השנים 1603-1607.
המחזה ככל הנראה הוצג לראשונה באפריל 1611, בגלוב תיאטר. הוא פורסם בפוליו של 1623 וכולל שינויים ותוספות שנכתבו בידי כותבים נוספים על שייקספיר. המפורסמות שבתוספות הן שירי המכשפות שמקורן במחזה “המכשפה” של תומס מידלטון, מחזה יעקוביני טראגי-קומי. התוספות למחזה הסקוטי מתוך “המכשפה” התבצעו ככל הנראה כיוון שהסצינות של המכשפות ומלכת המכשפות הקטה היו פופולריים ביותר בקרב הקהל.
המקור של מידלטון למחזה “המכשפה” היה הספר Discoverie of Witchcraft של רג’ינלד סקוט משנת 1584. משם לקוחים הזימונים, שמות השדים, ורכיבי השיקויים. אך בעוד רג’ינלד סקוט מביע ספקנות כלפי אמיתות הפולקלור המאגי שהוא מציג בספרו, הרי שמידלטון מתייחס אליו ברצינות תהומית. עם זאת, המחזה, אשר עלילתו מתרחשת באיטליה, הוא למעשה סוג של פארודיה על האמונה הקתולית בעניין כישוף ומכשפות.
במחזה של מידלטון המכשפה היא הקטה, זקנה בת 120 שנה. הקסם שלה דומה לתיאורים הקלאסיים של מכשפות דוגמת קירקה ומדיאה. היא מתמחה בכישופי אהבה, שיקויי תאווה, וקסמים לגרימת אימפוטנציה. להקטה יש בן בשם פיירסטון (אבן-אש), המשמש כסוג של ליצן-חצר במחזה. היא מנהיגת קוון של ארבע מכשפות נוספות: סטדלין, הופו, הלווין, ופריקל או פאקל. יחדיו הן מתעסקות במגוון מרכיבים מאגיים אקזוטיים כמו עכבישים כבושים, מנהלות מערכות יחסים עם יצורים קסומים דוגמת גמדים קנטאורים וטריטונים, ויש ברשותן אפילו חתול מנגן בכינור בשם מלקין. המכשפות מתעופפות באוויר, ובאופן כללי הן מרושעות, רצחניות ודמוניות, אך גם מצחיקות.
הן המחזה “המכשפה” של מידלטון, והן המחזה הסקוטי לשייקספיר מבטאים את המאבק הפוליטי והדתי, שהתרחש במאה ה-16 בין המאמינים בקיום הכישוף לבין השוללים את קיומו. הילת הכישוף מלווה את המחזה הסקוטי עד היום, ומאחורי הקלעים שלו התפתחה האמונה כי רובצת עליו קללה.
ישנן מספר גרסאות באשר למקורה של אותה קללה. הנפוצה ביותר גורסת, כי שייקספיר היה להוט להחניף למלך ג’יימס הראשון, שנחשב אותוריטה בנושא דמונולוגיה. הוא קיבל הוראות מפורטות ואמיתיות להכנת שיקויים מקוון מכשפות מקומי, וכלל אותן בעלילה. המכשפות לא היו משועשעות כלל ועיקר מחשיפתן בתיאטרון, ולכן הטילו קללה על המחזה, והפכו אותו להפקה חסרת המזל ביותר בהיסטוריה של התיאטרון.
אני מביאה כאן תרגום לעברית של סצינת כישוף הקדרה המפורסמת של המכשפות מן המחזה הסקוטי. הייחוד בתרגום זה, בניגוד לתרגומים רבים ומעניינים אחרים לעברית, הוא הדייקנות בתרגום שמות החומרים והמרכיבים של הכישוף.
המחזה הסקוטי / וויליאם שייקספיר
מערכה IV, תמונה 1
וְהַרְפִּיָה צָוְחָה, הִגִּיעָה הַשָּׁעָה!
וְנָסוֹב בְּמַעְגָּל סְבִיב הַקְּדֵרָה;
פְּנִימָה יֻשְׁלַךְ מְעִי-תַּרְעֵלָה,
וְקַרְפָּד שֶׁתַּחַת קֹר-אֲבָנִים
יָמִים וְלֵילוֹת, אַחַת וּשְׁלֹשִׁים
זֵעַת אֶרֶס בִּשְׁנָתוֹ הַגִּיר:
רֵאשִׁית חָכְמָה לְהַרְתִּיחַ בַּסִּיר!
פִּי שְׁנַיִם, פִּי שְׁנַיִם עָמַל וְטִרְחָה
בַּעֲרִי הָאֵשׁ, בַּעְבְּעִי הַקְּדֵרָה.
נֵתַח נָאֶה שֶׁל נָחָשׁ בִּצּוֹת,
בַּקְּדֵרָה לְהַרְתִּיחַ וְלֶאֱפוֹת;
עַיִן-טְרִיטוֹן וּבֹהֶן-צְפַרְדַעוֹן,
צֶמֶר-עֲטַלֵּף וּלְשׁוֹן-כַּלְבּוֹן,
שִׁנֵּי-פִּיתוֹן וְעוֹקֵץ-תּוֹלֵעָה
רֶגֶל-לְטָאָה וּכְנַף-יַנְשׁוּפָהּ,
עֲבוּר כִּשּׁוּף צָרָה-צְרוּרָה
יִרְתְחוּ וִיבַעְבְּעוּ בִּנְזִיד-מְאֵרָה.
פִּי שְׁנַיִם, פִּי שְׁנַיִם עָמַל וְטִרְחָה
בַּעֲרִי הָאֵשׁ, בַּעְבְּעִי הַקְּדֵרָה.
קִשְׁקֵשׁ דְּרָקוֹן וְשֵׁן זְאֵבָה,
מוּמְיָת-כֶּשֶׂף, לֹעַ וְקֵבָה
שֶׁל כָּרִישׁ טוֹרֵף בְּמַיִם מְלוּחִים,
שֹׁרֶשׁ רוֹשׂ שֶׁבַּחֲשֵׁכָה עוֹקְרִים,
כָּבֵד שֶׁל יְהוּדִי אֶפִּיקוֹרוֹס,
מָרָה שֶׁל עֵז, שְׁבָבֵי טַכְסוֹס
שֶׁהֻכְסְפוּ בְּלִקּוּי לוּנָארִי,
אַף טוּרְקִי, שִׂפְתֵי טָטַרִי,
אֶצְבַּע יַנּוּקָא שֶׁנֶּחְנַק בְּעֵת הַלֵּדָה
וְהֻשְׁלַךְ לַתְּעָלָה בִּידֵי זוֹנָה זוֹלָה,
יַעֲשׂוּ הַדַּיְסָה סְמִיכָה וְעָבָה.
כֶּרֶס טִיגְרִיס נָנִיחַ בִּפְנִים
אֶל הַקְּדֵרָה, נוֹסִיף לֶחֳמָרִים.
עִם דָּם בָּבּוּן הַתַּבְשִׁיל יְצֻנָּן,
וַהֲרֵי הַכִּשּׁוּף מוּכָן וּמְזֻמָּן!
[הקטה]
כָּל הַכָּבוֹד! אֲנִי מַצְדִּיעָה לַיְּגִיעָה
וְכֻלָּן תִּתְחַלֵּקְנָה בְּטוֹבוֹת-הַהֲנָאָה
וְעַתָּה בְּסָמוּךְ לַקְּדֵרָה נְפַזֵּם לְחָשִׁים
כְּמוֹ פֵיוֹת וַעֲלָפִים נָחֹג בְּמַעְגָּלִים
לְהַקְסִים אֶת כָּל מַה שֶׁהִכְנַסְתֶּן בִּפְנִים.
[שיר הקדרה]
רוּחוֹת שְׁחֹרוֹת וּלְבָנוֹת, רוּחוֹת אֲדֻמּוֹת וַאֲפֹרוֹת
סֹבּוּ, סֹבּוּ, סֹבּוּ, אַתֶּן הַסּוֹבְבוֹת
[כולן ביחד]
בָּרֶגַע שֶׁאֶדְקֹר אֶת אֲגוּדָלַי
מַשֶּׁהוּ מְרֻשָּׁע יָבוֹא אֵלַי:-
הִפָּתְחוּ מַנְעוּלִים, לְזֶה הַנּוֹקֵשׁ!
[מקבת’ נכנס]
ביבליוגרפיה