Edward Robert Hughes Heart of Snow 19th Century
במיתולוגיה הנורדית, ענף של המיתולוגיה הגרמאנית, סקאד’י (Skaði) היא אלת חורף, שלג וציד מגזע הג’וטון. משמעות שמה היא “צל”, וככל הנראה מעידה על כך שסקאד’י נחשבה לאלת שאול או אלת מוות.
סקאד’י העניקה את שמה לאזור גיאוגרפי שלם החובק היום מספר מדינות: סקנדינביה (skadinauja) והיא היתה למעשה התגלמות אלוהית של כל אותו חבל ארץ, על נופי השלג הפראיים שלו.
המורשת המשפחתית של סקאד’י
על פי המיתולוגיה הנורדית, סקאד’י היא בתו של הענק ד’יאזי אלוף חץ-וקשת, ונכדתו של הענק העשיר אולבלדי, שהיו לו ערימות זהב. הג’וטון היו ענקים בעלי כוח רב, אשר עוצמתם קשורה לכוחות הטבע. לצידם פעלו שני גזעים נוספים של אלים: אלי האאסיר (Æsir) ואלי הואניר (Vanir). גו’טונהיים, ארץ מולדתם של הג’וטון, היה אחד מתשעת העולמות בקוסמולוגיה הנורדית. בגבולותיו שכנו הרים גבוהים ויערות עבותים.
די’אזי, אביה של סקאד’י שכנע את לוקי, האל התעלולן של הנורדים, לחטוף את איד’ון, אלת הנעורים. התפוחים שצמחו בבוסתנה היו מקור חיי הנצח של האלים, וד’יאזי חפץ לשלוט בהם. לוקי פיתה את איד’ון לצאת ליער, וד’יאזי, אביה של סקאד’י, חטף את האלה.
ללא תפוחי הנצח של איד’ון, החלו כל אלי האסגארד להזדקן. שיערם הפך שיבה, ועורם התקמט. הם איימו על לוקי שיענו אותו למוות, אם לא יכפר על שיתוף הפעולה שלו עם הענק ד’יאזי.
לוקי הפך דמותו לבז בעזרת גלימה קסומה של האלה פרייה, והתעופף לביתו של ד’יאזי ד’רימהיים בארץ הענקים ג’וטונהיים. הוא מצא את האלה איד’ון החטופה, שינה את צורתה לאגוז, ולקח אותה במקור הבז שלו. כשגילה ד’יאזי את הדבר הוא שינה את צורתו לעיט, והחל לרדוף אחרי לוקי בדמות הבז באוויר. האלים ראו את המתחולל בשמים, וכדי לעזור ללוקי, הציתו אש ששרפה את נוצות העיט של די’אזי. הענק נפל לארץ ונהרג.
מיתוס האשה הנורדית החזקה
סקאד’י, בתו של ד’יאזי, חבשה קסדה, עטתה שריון, נטלה עמה כלי נשק, ויצאה לאסגרד כדי לבקש את נקמת דם אביה. בכך, היא נטלה על עצמה, למעשה, את החובה המשפחתית הקדושה בתרבות הצפון-אירופית: חובת נקמת הדם. מעשה זה של סקאד’י, כמו גם התנהגותה מאוחר יותר, מציירים דמות נשית חזקה, עצמאית, דעתנית וכוחנית. דמות זו השתמרה משך מאות שנים כמודל של האישה הנורדית: חזקה, שוות-ערך, איתנה ואמיצה.
סקאד’י היתה נסיכת ענקים. היא היתה אלת טבע עצומה ואיומה, מושלת בהרים גבוהים ומושלגים, בסערות הכפור של החורף, בהחלקת סקי במדרונות, ובציד באמצעות חץ וקשת. שמה של סקאד’י הוא גם שמה העתיק של ארץ הנורדים, סקנדינביה. סקאד’י היתה למעשה הארץ והמולדת בדמות אלה ענקית. היא היתה אלוהות צעירה, חזקה, בוטחת, ומלאת מרץ נעורים. מותו של אביה הרתיח את דמה.
כשהגיעה סקאד’י לאסגרד, הצליחו האלים עתיקי-היומין והחכמים להפיס את זעמה של האלה הענקית הצעירה. הם הביעו חרטה על מעשיהם, והציעו לה ברית שלום. סקאדי נענתה להצעה, והעמידה שלושה תנאים: הראשון, שאודין ראש האלים יהפוך את עיני אביה ד’יאזי לכוכבים בשמים. השני, שהאלים יצחיקו אותה, והשלישי, שתבחר לעצמה בעל מבין האלים.
אודין הסכים להפוך את עיני ד’יאזי לכוכבים, ולוקי הצליח להצחיק את הענקית באמצעות השתובבות עם עז. לגבי התנאי השלישי, האלים הסכימו שסקאד’י תבחר לה בעל מביניהם, אך רק על פי כפות רגליו. כשבחנה סקאד’י את כפות רגלי האלים, הבחינה בזוג עדין ויפה במיוחד. היא חשבה שהרגליים שייכות לבלדר, האל היפה והמעודן, ובחרה בהן, אך בסופו של דבר הסתבר כי כפות הרגליים היפות שייכות דווקא לניורד’, אל הים.
נישואים לא מאושרים: סקאד’י כמודל לנשים שעוזבות את בעליהן
סקאד’י נישאת לאל ניורד’ מגזע הואניר, ומצטרפת למשתאות אלי האאסיר. האלים מתייחסים אליה ככלה עטורת-אור, אך מזגה החם של הענקית ממשיך לבוא לידי ביטוי גם במעמדה החדש. במיוחד היא מגלה סימנים של חוסר חיבה כלפי לוקי, אותו אל תעלולן שהיה מעורב ישירות במותו של אביה. היא מאיימת עליו שלא יוכל להסתובב עם “זנב מכשכש בחופשיות”. לוקי לא נשאר חייב ומתרברב ברצח אביה, והדיאלוג ביניהם ממשיך באווירה של עוינות.
שנים לאחר מכן, תשיג סקאד’י את נקמתה המקורית. לאחר שלוקי גורם למותו של האל היפה בלדר, מחליטים האלים להענישו. הם קושרים את האל התעלולן לסלע באמצעות מעי בנו נארי, וסקאד’י מתכבדת להניח מעל ראשו נחש מפעפע ארס.
אך גם היחסים בין סקאד’י לבין בעלה הטרי ניורד’ אינם מתנהלים על מי מנוחות. ענקית הטבע הפראי לא מסתדרת עם אל הים. היא רוצה להמשיך ולהתגורר בד’רימהיים, ביתו של אביה בארץ ג’וטונהיים, שם ניצבים הרי השלג של ילדותה. ניורד’, לעומת זאת, חפץ להתגורר ליד הים. השניים מחליטים על פשרה, לפיה יבלו תשעה לילות בד’רימהיים, ושלושה לילות ליד הים.
הפשרה לא עולה יפה. ניורד’ מתלונן כי ההרים שנואים עליו, ואין הוא מסוגל לסבול את יללות הזאבים בג’וטונהיים בלילות. סקאד’י, לעומת זאת, מלינה כי אינה יכולה לשאת את קולות השחפים ועופות הים, וכי היא מתקשה להירדם ליד הים. ענקית הרי-השלג ואל הים אף לא מנהלים חיי נישואים אינטימיים. ציור מפורסם של קולינגווד מן המאה ה-19 מדגים את ניורד, ער בלילות ומשתוקק להתעלס, בעוד סקאד’י הממאנת נמה את שנתה.
היחסים הרעועים בין ניורד’ וסקאד’י טומנים בחובם מוסר השכל: אין זה מן החוכמה להינשא רק על סמך יופי חיצוני, אלא יש לבדוק התאמה עמוקה יותר.
לאחר שנכשלו נישואיה לניורד’, נישאה סקאד’י בשנית לאל אולר. בניגוד לבעלה הראשון ניורד’, שהיה שונה ממנה כל כך, אולר וסקאד’י חלקו מספר דברים משותפים. שניהם היו אלוהיות של סקי-שלג, והם ככל הנראה הסתדרו יפה מאוד, כי על פי המקורות נולדו להם “הרבה ילדים”.
מיתוס סקאד’י וניורד הוא ככל הנראה אחד המיתוסים המתקדמים ביותר מבחינת היחס לגירושין ולנשים גרושות. בסיפורים מיתולוגיים אחרים ניתן למצוא זוגות נשואים בלתי מאושרים בעליל (זאוס והרה, אפרודיטה והפייסטוס), אך הם לעולם לא מתגרשים, אלא סובלים לנצח, בוגדים זה בזה, ומנציחים סטריאוטיפים של סבל בחיי הנישואים. סקאד’י וניורד, לעומת זאת, פשוט מכירים בכך שהפערים ביניהם עצומים מכדי לגשר עליהם – ודרכיהם נפרדות.
ביבליוגרפיה
Byock, Jesse. The Saga of the Volsungs: the Norse Epic of Sigurd the Dragon Slayer. Uni. of California Press, 1990.
Byock, Jesse. The Prose Edda. Penguin Classics, 2006.
Davidson, Hilda Ellis. The Lost Beliefs of Northern Europe. Routledge, 1993.
Dumézil, Georges. From Myth to Fiction: the Saga of Hadingus. Uni. of Chicago Press, 1973.
Faulkes, Anthony. Edda. Everyman, 1995.
Hollander, Lee Milton.. Heimskringla: History of the Kings of Norway. University of Texas Press, 2007.
Larrington, Carolyne. The Poetic Edda. Oxford World’s Classics, 1999.
Lindow, John. Norse Mythology: A Guide to the Gods, Heroes, Rituals, and Beliefs. Oxford University Press, 2001.