The Lovers, Rider-Waite Tarot Deck
תחת המטרייה הנאו-פגאנית מצטופפות עשרות דתות ואמונות שונות. לכל אחת מהן תשובה שונה לשאלה “מי הוא אלוהים?” ורעיונות ייחודיים אודות מקורה ומהותה של האלוהות.
מאמר זה הוא רביעי בסדרה הסוקרת את תפיסות האלוהות השונות בתנועה הפגנית המודרנית. המאמר עוסק בדואותיאיזם: תפיסת אלוהות הקיימת בעיקר בקרב מאמיני דת ויקה, ומפריד בין התפיסה הדואותאיסטית של הויקה המסורתית לבין התפיסה הדואותאיסטית הנאו-ויקנית.
ויקה היא דת ופרקטיקה פגאנית מודרנית. הדת התגבשה ממסורות עממיות של אזור ניו פורסט בדרום אנגליה החל משנות ה-30, באמצעות עבודתו של אדם בשם ג’ראלד גרדנר. גרדנר פרסם בשנת 1951 את הספר ‘Witchcraft Today’, בו טען שהוא חבר בדף כישוף פגנית סודית. למעשה, הוא הוסיף למסורות של ניו פורסט, יצר סינתזה עם מקורות שונים, והניח בעצמו את התשתית לויקה כדת מודרנית. ממשיכי דרכו של גרדנר השכילו לבנות בעשרות השנים האחרונות דת חיה, פעילה ובריאה על בסיס מפעל חייו.
ויקה מסורתית (Trad Wicca, BTW) כיום היא דת פגאנית מבוססת טבע. היא משלבת אלמנטים של כשפים מסורתיים, מאגיה טקסית ואזוטריקה מערבית, עם תורתו של ג’ראלד גרדנר. בצורתה המקורית, ויקה היא דת פריון סודית, המאמינה באל זכר ובאלה נקבה. פולחני המסתורין של האל והאלה מועברים למאמינים באמצעות הכנסה בסוד וטקסים מעשיים נוספים.
החל מסוף שנות ה-60 ואילך, החלה ויקה להתפתח בכיוונים שמייסדיה לא חשבו עליהם. היתה זו שעתם היפה של התנועות האנטי -מלחמתיות, הפמיניזם, הקבוצות האקולוגיות ורעיונות הניו אייג’. במקביל החל תהליך של חילוניות, אינדיבידואליזם, דחיית המימסד הנוצרי שנתפס כדקדנטי ונוקשה, וחיפוש אחר רוחניות ואלוהות במקומות אחרים: בתורות מן המזרח, בודהיזם, תורות פסיכולוגיות שונות, רוחניות נשית, אלוהיות הטבע, ודתות אירופיות עתיקות.
הן בבריטניה והן בארצות הברית החלה להתפתח אוירה חיובית ומקבלת כלפי הויקה כדת ואנשים רבים ביקשו להצטרף לשורותיה. רובם לא הצטרפו לאסיפות המסורתיות המקוריות, אלא אימצו את הויקה כדרך אינדיבידואלית. כיום, בפתח המאה ה-21, רבים ממאמיני הויקה מעולם לא הוכנסו בסוד, ולא עברו הכשרה במסגרת אסיפה מסורתית. וכך, מתפתחות להן וריאציות רבות מאוד של האמונה הויקנית והפרקטיקה הויקנית. חלקן שונות מאוד מן הויקה המסורתית המקורית.
דואותאיזם מסורתי: האל והאלה הויקנים
אחת האמונות המרכזיות של הויקה המסורתית היא דואותאיזם: אמונה בקיומם של אל זכר ואלה נקבה, אשר איחודם בנישואים קדושים מקיים את העולם. אמונה זו היא הד מודרני לרעיון ההירוס גאמוס מן העת העתיקה.
בויקה, האלה היא אלת אדמה, רחם ואמהות. האל הוא אל טבע, בעל קרניים ופרסות, המייצג את כוח הפריון הגברי העצום. הויקה מאמינים שהקוטביות המגדרית (gender polarity) הזאת מתקיימת לא רק מבחינת האלוהות, אלא גם במקומות אחרים: בעולם, בטבע, באנושות, ובנפש האדם.
זהותם של האל והאלה הויקנים נחשבת מסתורין. שמותיהם, טבעם, אופיים, הסמלים שלהם והמצוות שלהם מתגלים למאמינים בטקס ההכנסה בסוד. הקשר עמם נוצר בתוך המעגל הויקני, שטקסיו מוגנים בשבועות פרטיות וסודיות (oathbound). חברי האסיפות (covens) מתחייבים שלא להסגיר פרטים אודות הטקסים והאלים לאחרים, ואכן, עד היום, למרות הפופולריות העצומה של הויקה, לא ניתן למצוא מידע אודות האלים הויקנים המסורתיים בדפוס.
הטקס הגדול (Great Rite) הוא אחד הטקסים הפונדמנטליים והחשובים ביותר בויקה המסורתית. מדובר בעצם בגירסה הויקנית להירוס גאמוס, “הנישואים הקדושים”. האל והאלה הויקנית מתאחדים בטקס התעלסות וזיווגם הוא בעצם סוד היקום.
דואותאיזם נאו-ויקני: זוגות אקלקטיים
התפיסה הדואותיאסטית הנאו-ויקנית שונה באופן מהותי מן התפיסה הדואותיאיסטית הויקנית המסורתית. כאמור, הנאו-ויקנים הם אנשים שמקבלים את עקרונות הויקה, אך מעולם לא עברו הכשרה מסורתית, לא הוכנסו בסוד, ולא השתתפו בטקסים המסורתיים. כתוצאה מכך — הם אינם מכירים את האל והאלה הויקנים. הם לא יודעים את שמם ולא את זהותם.
חלק מן הנאו-ויקנים פתרו את הבעיה הזאת על ידי אימוץ זוגות אלים אחרים בפולחניהם במקום האל והאלה המסורתיים, אותם אינם מכירים. וכך, ניתן למצוא אנשים שעובדים את זאוס והרה היווניים, את הדגדה ודנו הקלטיים, את יופיטר ויונו הרומאיים, את מלך הצינית ומלך האלון והאלה המשולשת של גרייבס, וכדומה.
לעיתים, נשכחת מלב המאמינים הנאו-ויקנים העובדה, כי האל והאלה אמורים להיות זוג נשוי, שמתאחד בטקס מיני מדי חודש בחודשו. לכן ניתן למצוא נאו-ויקנים אשר עובדים זוגות אלים, שאינם בעל ואשה או מאהבים, או זוגות אלים מפנתאונים היסטוריים שונים, אשר כלל לא “מכירים” זה את זה. בחירות מסוג זה בדרך כלל זוכות לביקורת קשה מצד הויקנים המסורתיים, הטוענים כי מדובר בחוסר כבוד כלפי אותן אלוהויות מאומצות. ביקורת נוספת של המסורתיים כלפי שיטה זו היא שהמסתורין של האלים המאומצים תמיד יהיה שונה מן המסתורין המקורי (original mystery) של האל והאלה הויקנים.
דואותאיזם נאו-ויקני: פוליתאיזם רך
שיטה אחרת שמצאו נאו-ויקנים לפתרון הבעיה של אי-היכרות עם האלים המקוריים, היא אימוץ שיטה הנקראת ‘פוליתאיזם רך’ (soft polytheism), ומקורה בכתביה של דיון פורצ’ן, חברה במסדר שחר הזהב.
מסדר שחר הזהב נוסד בשנת 1887 בלונדון. על אף שכל ההשפעות עליו הגיעו ממקורות עתיקים יותר, גדולת מייסדי המסדר היתה ביצירת סינתזה אחידה מכל המקורות הללו לכדי שיטה מאגית מודרנית אחת. לכן הפך למקור השפעה מכריע על המחשבה המאגית בימינו.
אחד ממקורות ההשפעה על שחר הזהב היה הדת המצרית העתיקה. המצרים הקדמונים היו מונולטרים, צורה של פולתיאיסטים. מונולטריה (monolatry) היא האמונה באל אחד שברא את עצמו, ומתגלם באינספור צורות ופנים. מונולטרים למעשה מכירים במקור עוצמה אלוהית יחיד, אך עובדים אותו בצורה של אלים רבים.
דיון פורצ’ן נולדה בשם ויולט מארי פירת’ בצפון ווילס בשנת 1890. בשנת 1919 הצטרפה למסדר ההרמטי של שחר הזהב ושינתה את שמה לדיון פורצ’ן. פורצ’ן היתה היא היתה נוצריה אדוקה מאוד, שנאלצה להתמודד עם חברות במסדר שעובד עם מספר רב של אלוהויות פגניות, בעיקר מצריות, רומאיות ויווניות. ההיכרות עם הרעיון המונולטרי, והרצון להצדיק את הפוליתאיזם החיצוני עם האמונה הנוצרית המונותאיסטית שלה – יצרו תפיסה ייחודית אודות האלוהות.
בספרה ‘The Training and Work of an Initiate’ הביעה דיון פורצ’ן את דעתה לגבי פוליתאיזם במשפט שהפך לאחד המפורסמים ביותר בקהילה הפגנית המודרנית: “כל האלים הם אל אחד, וכל האלות הן אלה אחת, ויש כוח בראשיתי מכניס בסוד אחד”. (All gods are one God, all goddesses are one Goddess, and there is One Initiator).
חלק מן הנאו-ויקנים אימצו בחום את הרעיון הזה של פורצ’ן והעניקו לו את השם ‘פוליתאיזם רך’. על פי תפיסתם, כל האלוהויות הנשיות בטבע הן חלק מכוח אלוהות נשי יחיד, וכל האלוהויות הגבריות הם פנים של כוח אלוהות גברי יחיד – ואיחודם של כל הפנים הנקביים והזכריים האלוהיים הללו בנישואים קדושים יוצר ומקיים את העולם.
לעיתים מתארים את הפוליתאיזם הרך במונחים ארכיטיפיים. כל האלות הן ארכיטיפים של כוח אלוהי נקבי וכל האלים הם ארכיטיפים של כוח אלוהי זכרי. האלוהות הנשית למשל מורכבת מארכיטיפים של אידיאל היופי הנשי, אימהות, אינטואיציה, טבעיות, טיפול ודאגה לאחרים, הדרך הייחודית הנשית לנקום ולנטור, ועוד. האלוהות הזכרית מורכבת מארכיטיפים של עוצמה, נחישות, און ופריון, השכלה, ציווליזציה, מלחמתיות, ועוד.
מבקרי התפיסה הארכיטיפית, לעומת זאת, טוענים כי כל האלים והאלות של האנושות מורכבים מדי מכדי להיכנס לשתי תבניות בודדות. רבים אף מתנגדים לתפיסה הפוליתאיסטית הרכה בכללותה. הם גורסים, כי מדובר בלא יותר מתוצאה של פוביה נוצרית מפוליתאיזם כהלכתו – המכיר במספר רב של מקורות אלוהיים.
ביבליוגרפיה
פורסם לראשונה: 07 יולי 2004