Biblical and Pagan Societies (Witchcraft and Magic in Europe) by Frederick H. Cryer, Marie-Louise Thomsen, Bengt Ankarloo (Editor), Stuart Clark (Editor). University of Pennsylvania Press (December 1, 2001). ISBN: 0812217853
John William Waterhouse, The Sorceress, 1913
בנגט אנקרלו הוא פרופסור להיסטוריה מאוניברסיטת לונד בשוודיה. סטוארט קלארק הוא פרופסור להיסטוריה מודרנית מאוניברסיטת ווילס סוונסי. יחדיו ערכו השניים סדרה בת שישה כרכים אודות ההיסטוריה של המאגיה והכישוף במערב, החל מן הטקסים של העמים הקדומים במסופוטמיה ועד למאגיה המודרנית של הוויקה. כל פרק בסדרת הספרים נכתב על ידי מומחה לתקופה אותה הוא מכסה, או לתופעה הספציפית אליה הוא מתייחס.
הספר שלפנינו: Biblical and Pagan Socieities הוא הראשון בסדרה האקדמית השאפתנית של אנקרלו וקלארק. הוא מחולק לשני חלקים, העוסקים בתרבויות מאגיות של שני אזורים נפרדים במזרח התיכון: מסופוטמיה וסוריה-פלשתינה. הפרק אודות מסופוטמיה מכסה את האמונות המאגיות של מגוון תרבויות שיישבו את האזור, ומתייחס לשלל תקופות. הפרק אודות ארץ ישראל וסביבותיה, לעומת זאת, עוסק רק בתקופת התנ”ך.
את הפרקים אודות מסופוטמיה כתבה בכשרון רב מארי-לואיז תומסן, מומחית לשפה השומרית מאוניברסיטת קופנהגן. בטקסט שלה, מספקת תומסן מידע רחב לא רק על הכישוף והמאגיה במסופוטמיה, אלא גם על התרבות שהשתמשה בכישוף, ההיסטוריה שלה והערכים שלה. תומסן סוקרת את כל הערים והתרבויות באזור, החל מתקופות קדומות מאוד, דרך השומרים, האכדים, הבבלים, האשורים, הנאו-אשורים, ועד לפרסים וליוונים ששלטו באזור בתקופות מאוחרות.
תומסן מתמקדת בדת השומרית, ומסבירה מדוע לא ניתן להפריד אותה מן המאגיה השומרית. היא מדברת על אתיקה, רעיונות של טיהור, ותפיסות של דמות המכשפה. היא בוחנת טקסים דתיים ומשווה אותם לטקסים מאגיים, מצביעה על הקשר בין ריפוי לכישוף ובין מחלות לשדים, ומספרת אודות עין הרע, נקרומנסיה, הגדת עתידות, גירוש רוחות רפאים, ועוד כהנה וכהנה. הטקסט שלה מאלף, מחכים, ומקיף.
החלק השני בספר בעייתי יותר. כתב אותו ההיסטוריון פרדריק ה. קרייר, גם הוא מאוניברסיטת קופנהגן. קרייר מציג תיאוריה, לפיה התרבות של בני ישראל כפי שהיא מוצגת בתנ”ך קשורה בקשר הדוק לתרבויות השכנות בארץ ישראל. כיוון שמדובר בעצם באותה תרבות מבחינתו, מבקש קרייר להשתמש בתנ”ך כדי ללמוד אודות המאגיה והכישוף של כל העמים בארץ כנען.
קרייר אינו טורח להתייחס לממצאים ארכיאולוגיים לא תנ”כיים (כמו קמיעות או פפירוסים שנמצאו לרוב בא”י ובירדן), ואפילו לא ללוחות אוגרית המאגיים שנתגלו בסוריה. הוא בוחן אך ורק קטעים רלוונטיים מן התנ”ך. קרייר מתעלם למעשה מאמונות מאגיות ופרקטיקות כישוף לא-עבריות, ומציג טקסט מעניין לחובבי מאגיה יהודית, אך חסר ומאכזב למי שמבקש ללמוד אודות הפולקלור המאגי של השבטים הכנעניים שיישבו את הארץ, או אפילו אודות מאגיה וכישוף של היהודים והערבים בארץ בתקופות מאוחרות יותר.
מומלץ:
כמבוא למתעניינים במאגיה מסופוטמית