ביקורת ספר: המטוטלת של פוקו – אומברטו אקו

אומברטו אקו. המטוטלת של פוקו. תרגום: גאיו שילוני. הוצאת כנרת, 1991.

The Magic Circle, John William Waterhouse, 1886

אומברטו אקו, פרופסור באוניברסיטת בולוניה באיטליה, הוא איש רוח בעל הומור יוצא מן הכלל. “המטוטלת של פוקו” הוא אחד הספרים עתירי הידע, האינטליגנטים והמצחיקים ביותר שנכתבו במאה העשרים.

קשה לקטלג את הספר “המטוטלת של פוקו”. עלילתו מתרחשת בבית הוצאה לאור איטלקי קטן, המתמחה בפרסום ספרים בתורת הנסתר. הדמויות הזויות, אך אמיתיות ונוגעות ללב. העלילה הבלשית בדיונית ומופרכת והספר עמוס בפרטי פרטים של אינפורמציה היסטורית, מדעית, פילוסופית ומאגית. בדרך כלל מתייחסים לספר כשייך לז’אנר ההיסטוריה הסודית. בספרים מן הז’אנר הזה, לכאורה מתנהלים החיים כרגיל, אך מתחת לפני השטח פועלים כוחות אפלים ומסדרים סודיים, מכשפים רבי עוצמה ואגודות סתרים. אך בספר שלפנינו יש הרבה יותר מזה.

אומברטו אקו משתמש בהררי האינפורמציה ובמסגרת הפנטסטית של העלילה כדי למתוח ביקורת ארסית ולגלגנית על עולם שוחרי תורת הנסתר וההארה הרוחנית מחד, ועל עולם האקדמיה מאידך. לכאורה, מה לעוסקים במאגיה ולאנשי המדע? נראה כאילו מדובר בשני עולמות שונים: עולם האמונות הטפלות מול עולם העובדות המוצקות והתיאוריות ההגיוניות. אבל מטרתם של המאגים והמדענים היא אותה מטרה: להגיע לחקר האמת. אליבא דאקו, אלו גם אלו נכשלים במשימה.

הנרי קורנליוס אגריפה, מדען פילוסוף ומאג שחי במאה ה-14, כתב את הגרימואר המפורסם “דה אוקולטה פילוסופיה”. מטרת המאגיה, הוא מסביר שם, היא להבין את טבעם הנסתר של כל הדברים ביקום. הימים היו ימי טרום התגבשות המדע המודרני. דיסיפלינות מובחנות עוד לא היו, ואגריפה מערבב בכתיבתו מדע ופילוסופיה, שירה וספרות, מאגיה ותאולוגיה. כמה מאות שנים אחר כך, אנו קרובים מתמיד להבנת טבעם הנסתר של כל הדברים ביקום: מבנה התא, הדנ”א, תנועת האלקטרונים, פעולתם של ההורמונים… על פי אגריפה מדע ומאגיה חד הם וההבנה המדעית היא גם ההבנה המאגית.

בספר שלפנינו מדגים אומברטו אקו את הכשלון של אנשי המאגיה והמדע כאחד להגיע להבנה אודות טבעם הנסתר של כל הדברים ביקום. המאגים, על פי אקו, נכשלו ראשונים. בעזרת עלילה פתלתלה ומדהימה מציג אקו את מפלת שאיפותיהם של הטמפלרים, הרוזנקרויצים והבונים החופשיים. הוא לועג לתנועת הניו אייג’ ולהמוני האדם הנוהרים אל חיקן של קבוצות מיסטיות שונות כדי להגיע לאקסטזה דתית או להארה. ממסדרי המאגיה הגבוהה ועד כישוף ברזילאי, מקבוצות וודו ועד אינטלקטואלים העוסקים במאגיה, איש לא נמלט מעטו המושחזת של אקו. הוא מתאר את כולם כעסוקים בחיפוש עקר אחר סודות מיסטיים לא קיימים, מתפלשים בחוויות פרטיות ואינם תורמים לבניית ההבנה הרוחנית האוניברסלית של טבע הדברים.

אנשי האקדמיה, על פי אקו, הולכים בעקבותיהם של המאגים. הספר שם את המחקר האקדמי הפוסט מודרני ללעג ולקלס. המדענים יעשו כל הקשר שהוא, מופרך ככל שיהיה, כדי לתמוך בתיאוריות שהם בונים לעצמם. ולא רק שהתיאוריות חסרות היסוד אינן מעניינות איש מחוץ לאקדמיה, אלא גם המדענים בעצמם הפסיקו להאמין בהן. ובכל זאת הם ממשיכים לקשור בין פיסות מידע רחוקות ולבנות מגדלים פורחים באויר, מכוח האינרציה או למען בצע כסף. גם הם שכחו מזמן שהמטרה היא להגיע לטבעם הנסתר והאמיתי של הדברים.

וכרגיל אצל אקו, הספר טומן בקרבו עוד המוני פנינים: סיפור אהבה מתוק מריר וחסר סיכוי, איש בגיל העמידה המתמודד עם משבר גבריות, איש אחר שהולך וגוסס מסרטן ככל שמתבררת עומק המפלה האקדמית והמאגית, התייחסות מבדחת למחשבים ולאינטליגנציה מלאכותית, מאות הערות שוליים עם מידע טריוויה מרתק אודות אגודות הסתרים של ימי הביניים וחום אנושי אמיתי.

מומלץ:

לקורא האינטלקטואל, לתלמידי מאגיה, למדענים ואנשי אקדמיה חושבים ולמתעניינים בהיסטוריה של אגודות הסתר.

קריאה נוספת: