Evelyn De Morgan, Cassandra, 1989, Wikimedia Commons
על פי הממצאים אנו יודעים היום, כי אוגרית הגיעה לשיא פריחתה במאה השלוש עשרה לפני הספירה, עוד לפני שבני ישראל החלו להתיישב בארץ כנען. תושבי אוגרית עבדו אלים רבים, ביניהם אל, בעל, אשרה, ענת ועשתרת. חלק מן הלוחות שנמצאו מפרטים מיתוסים דתיים הקשורים לאלים הללו. לוחות אחרים מפרטים פרקטיקות דתיות שונות.
באחד מן הלוחות המיתולוגיים שנמצאו באוגרית, לוח מס’ KTU 1.3, השייך למחזור המיתי של בעל, מתוארת מלחמה עקובה מדם. ענת, אלת המלחמה הכנענית, מבחינה בקרב המתחולל בארץ בין תומכי אלוהי הציוויליזציה, לבין תומכי אלוהי המוות. היא מושחת עצמה בצבעי מלחמה, עוזבת את ביתה בהר, מתערבת בין הצדדים הלוחמים למרגלותיו, והורגת בלוחמים משני הצדדים.
האלה ענת המנצחת היחידה במערכה, ולוקחת לעצמה מזכרות של איברים כרותים מן הגופות. בשוך הקרבות, ולאחר שמחצה את כל מי שהשתתף בקרב, שבה ענת להיכלה בהר, אך היא עדיין משתוקקת למלחמה, ולכן זורעת הרס בבתי גיבורי-הקרב ששרדו ושבו למשפחותיהם. רק לאחר אבדות רבות בנפש והרס בתי האנשים, רווה צמאונה של אלת-המלחמה לדם-אדם, והיא משכינה שלום בארץ. שרידי מקדש לאלה ענת ולאמה-הורתה האלה אשרה, עומדים עד היום בכפר הלבנוני עין-אבל, בקרבת העיירה בינת ג’ביל, [בת ההר].
התרגום הפרטי המובא כאן נכתב במהלך המלחמה בלבנון בשנת 2006. במקור, הלוח מחולק לשורות קטועות, המקשות על הבנת הטקסט ועל קריאתו בצורה שוטפת. בתרגום חוברו השורות והפכו לפסקאות מודרניות. התוכן, בכל מקרה, נאמן למקור ותורגם ישירות מן האוגריתית.
האלה ענת יוצאת לקרב
וַיִמְשְׁחוּ שֶׁבַע בָּנוֹת אֶת עֲנָת בַּכֹּפֶר, וּבְרֵיחַ גַּד- הַשָּׂדֶה, וּבְקוֹנְכִיַּת הַתְּכֵלֶת, וַתִנְעַל הָאֵלָה אֶת שַׁעֲרֵי הֵיכָלָהּ, וַתִפְגֹּשׁ בַּנְּעָרִים בְּמוֹרָד הָהָר. וַתַכֶּה בָּעֵמֶק, תַּהֲרֹג בֵּין קִרְיָתַיִם, תִּמְחַץ לְאֻמִּים הַיּוֹשְׁבִים לְחוֹף- יָם, עִם צֵאת הַשֶּׁמֶשׁ, תַּצְמִית בְּנֵי אָדָם. כְּכַדּוּרִים יִתְגַּלְגְּלוּ רָאשִׁים תַּחְתֶּיהָ, יָדַיִם כְּרוּתוֹת כְּלַהֲקַת אַרְבֶּה עָלֶיהָ, כְּלַהֲקַת אַרְבֶּה, כַּעֲרֵמוֹת קוֹצִים, תַּעֲרֹם הָאֵלָה כַּפּוֹת- יְדֵי- לוֹחֲמִים. וַתֶאֱסֹר עֲנָת הַגֻּלְגָּלוֹת עַל גַּבָּהּ, תְּשַׁנֵּס כַּפּוֹת מֻתָּזוֹת בַּחֲגוֹרָתָהּ, עַד בִּרְכַּיִם תִּתְבּוֹסֵס בְּדָם חַיָּלִים, עַד צַוָּאר תִּתְגּוֹלֵל בְּמְעֵי לוֹחֲמִים. בְּמוֹט קַשְׁתָּהּ תְּגָרֵשׁ שְׁבוּיִים, בְּמֵיתָר הַקֶּשֶׁת תִּבְלֹם אוֹיְבִים.
וְתָשׁוּב אָז עֲנָת לָהָר, לְבֵיתָהּ, תִּכָּנֵס הָאֵלָה לְפֶתַח הֵיכָלָהּ, וְלֹא תִּשְׂבַּע מִן הַמַּחַץ בָּעֵמֶק, לֹא דַּי לָהּ בַּהֶרֶג בֵּין קִרְיָתַיִם, וַתַשְׁלִיךְ כִּסְּאוֹת עַל לוֹחֲמִים, תַּשְׁלִיךְ שֻׁלְחָנוֹת עַל חַיָּלִים, הֲדוֹמִים תַּשְׁלִיךְ עַל גִּבּוֹרִים, תִּמְחַץ עֲנָת וּמַבָּטָהּ תִּלְטֹשׁ, תַּהֲרֹג עֲנָת וְתִסְתַּכֵּל לִרְאוֹת, תִּתְפַּקֵּעַ בִּטְנָהּ מֵרֹב הַשְּׂחוֹק, יִתְמַלֵּא לִבָּהּ שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן, כִּי רַבַּת תּוּשִׁיָּה הִיא הָאֵלָה עֲנָת, כִּי עַד בִּרְכֶּיהָ תִּתְבּוֹסֵס בְּדָם חַיָּלִים, כִּי עַד צַוָּאר תִּתְגּוֹלֵל בְּמְעֵי לוֹחֲמִים, עַד תִּשְׂבַּע מִן הַמַּחַץ בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ, עַד תִּשְׂבַּע מִלַּהֲרֹג בֵּין הַשֻּׁלְחָנוֹת.
וַתִרְחַץ הַהֵיכָל מִדָּם חַיָּלִים, תִּצֹּק שֶׁמֶן שָׁלוֹם לְתוֹךְ הַקְּעָרָה, תִּרְחַץ אֶת יָדֶיהָ הַבְּתוּלָה עֲנָת, תְּקַרְצֵף אֶצְבְּעוֹתֶיהָ יְבֶמֶת-לְאֻמִּים, תִּרְחַץ אֶת יָדֶיהָ מִדָּם חַיָּלִים, תְּקַרְצֵף אֶצְבְּעוֹתֶיהָ מִמְּעֵי לוֹחֲמִים, תְּצָרֵף כִּסֵּא -אֶל-כִּסֵּא, שֻׁלְחָן- אֶל-שֻׁלְחָן, הֲדוֹם- אֶל-הֲדוֹם תְּקָרֵב זֶה אֶל זֶה, וַתִשְׁאַב מַיִם, וַתִרְחַץ בְּטַל שָׁמַיִם, בְּשֶׁמֶן הָאָרֶץ, בִּרְבִיבֵי רוֹכֵב- הָעֲנָנִים, וְתָסוּךְ עֲנָת בְּטַל הַשָּׁמַיִם, וְתָסוּךְ בַּגֶּשֶׁם, וְתָסוּךְ בַּכּוֹכָבִים, תִּמְשַׁח עֲנָת גּוּפָהּ בְּגַד-הַשָּׂדֶה, בַּכֹּפֶר, וּבְקוֹנְכִיַּת הַתְּכֵלֶת.
ביבליוגרפיה