מוריגן, “מלכה גדולה” או “מלכת רפאים” בגאלית, היא אחת הדמויות החידתיות ביותר במיתולוגיה הקלטית. כיצד ומאין הגיעה לאירלנד? האם היתה במקורה אלה אם או שמא יצור אופל ומוות מבעית? כיצד היא קשורה לבנשי של אירלנד ולמורגן לה פיי מן האגדות הארתוריות?
Frederic Sandys, Morgan le Fay, 1864
על פי האגדה, הראשונים לכבוש את אירלנד היו הפרתולונים. בגל הכיבוש השני הגיעו הפומורים, גזע של ענקים. בגל השלישי הפירבולג, גזע אלים קדומים כבשו את אירלנד מידי הפומורים וישבו באי לצידם. לאחר תקופת שלום הגיעו לאי בגל כיבושים רביעי הטואתה דה דנאן, “שבט האלה דנו”. המוריגן, אלת המלחמה, התשוקה והמוות, היתה אחת מאותם בני דנו. היא אלה משולשת המתגלמת במספר אלות מלחמה: בוֹו (Badb), מאכה ונמאין. היא אלה גדולה וארכיטיפית, לעיתים מתוארת כאדמונית שיער (כרוב אלות המלחמה בעולם), אך לרוב מופיעה בצורת עורב שחור. מהותה של המוריגן מאיימת. היא מגלה צמא גדול לדם ותשוקה לגברים שלא ניתן להשביעה.
השם מאכה מופיע במיתולוגיה האירית מספר פעמים. הצלע של המוריגן היא מאכה האדומה, בתו של יו האדום. אביה הסכים לחלוק את המלוכה על אירלנד עם שני אחיו, דיתורבה וקימביי. לאחר מותו של יו האדום, סירבה מאכה לוותר על המלוכה לטובת דודיה. היא נלחמה בדיתורבה, כבשה את נחלתו והרגה אותו. אחר כך נלחמה בקימביי, הכריחה אותו להינשא לה, ומלכה על אירלנד כשליטה יחידה. מאכה היא אלת הצדק המלחמתי. היא מסייעת לראויים ומקללת בכשפיה את הלא ראויים. מבני האדם היא תובעת קרבנות. על תורן גבוה בעל ראש מחודד שנקרא “עמוד מאכה” נהגו הקלטים לתקוע את ראשי אויביהם שנהרגו בקרב לכבודה. בסיפור קוכוליין היא מתוארת כאלת מלחמה צמאת דם, הטובחת באויב.
בוו (או: בייב) היא הצלע השניה של המוריגן. פירוש שמה הוא “עורב”. נקראת גם בוב קאתה, כלומר “עורב מלחמה”. בוב היא האלה המבשרת מוות במלחמה. כשהתגלתה המוריגן לגיבור קוכוליין בדמות הכובסת בנהר, היא עשתה זאת בדמותה של בוו. היא סיפרה לגיבור כי היא כובסת את בגדיו ושריונו של קוכוליין העומד למות. בוו בישרה מוות גם למלך קורמק. הקלטים קראו לשדה הקרב “שדה בוו”.
נמאן או נמאין היא הצלע האחרונה של המוריגן המשולשת. גם היא אלה בדמות עורב ומשמעות שמה “טירוף”. היא נקראת גם “מבלבלת הצבאות”, מפני שבסיפור קוכוליין מתואר כיצד בלבלה את לוחמי האויב וגרמה להם להילחם זה בזה.
המוריגן כאלת המלחמה הובילה את הטואתה דה דנאן לנצחונות צבאיים על הפירבולג והפומורים. היא נלחמה לצידם של הטואטה דה דנאן נגד הפירבולג בקרב הראשון במג טוירד. לאחר הקרב השני ניבאה את סוף העולם. היא קוננה על העת בה אמות המידה המוסריות ייעלמו והארץ תהפוך לשממה. היא מופיעה בסיפור קוכוליין הן בדמויות של צלעותיה הנפרדות מאכה ונמאין והן בדמותה המשולשת והמאוחדת, כמוריגוּ. מוריגו מתאהבת בגיבור קוכוליין ומעניקה לו כוח על טבעי לנצח את אויביו. אך קוכוליין היה חלש מכדי לעמוד בעוצמת אהבתה של אלת המוות והתשוקה הגדולה. היא התגלתה בפניו ארבע פעמים, וארבע פעמים הוא נכשל לזהותה ולהכיר בכוח הנשי ובריבונות שהציעה לו. בפעם הראשונה התגלתה בפניה והציעה לו את אהבתה בדמות עורב. בפעם השניה היא הופיעה בדמות מכשפה זקנה. הוא פצע אותה ואז בירך אותה והיא נרפאה. בפעם השלישית הופיעה בפניו בוב ככובסת בנהר בדרכו לקרב האחרון. בפעם האחרונה הופיעה בדמות שלוש מכשפות זקנות שהכריחו אותו לאכול בשר כלב. לאחר ארבע פעמים אמרה לו שתפריע לו בקרב. היא נלחמה עמו בדמות צלופח ואחר כך בדמות זאבה ובסופו של דבר הוא נפל בקרב. המוריגן, בדמות עורב שחור, נחתה על כתף גופתו לאות אבל וצער.
אגדה קלטית אחרת מספרת שהמוריגן התעלסה עם דגדה, האל הפטריארכי הקלטי על ידי כך שכרכה את רגליה סביב נהר. עצם ההתעלסות עם האל האב של הקלטים מצביעה על מוטיב מעניין של אלת פריון ומעמידה אותה בשורה אחת עם מספר אלות קלטיות, הנחשבות לאלות אמהות. מה הקשר בין פריון ואמהות לבין אלת המוות והתשוקה החזקה והתובענית המצטיירת בסיפור קוכוליין? הייתכן שאלת הקרב והדמים היא גם אלת לידה ושפע?
התשובה הקצרה לשאלות הללו היא שדמותה של המוריגן התפתחה בשני כיוונים. מצד אחד היא נובעת מכת האמהות המגאליתית. מצד שני היא קשורה בעבותות לרעיון המיתולוגי של עורבי המלחמה השחורים.
שיר אנגלי עתיק בשם אקסודוס מספר כיצד מחליטים העורבים מי ימות בקרב. ואכן, דמות העורב השחור המעופף מעל שדה הקרב היא אחד מן המצגים המפורסמים ביותר של המיתולוגיה הקלטית. השם קתובודואה, Cathubodva, “עורב מלחמה” נמצא חרוט על טבלת אבן שנמצאה בצרפת. הכיתוב מלמד על אלת מלחמה בצורת עורב שחור. אלה זו נחשבתה למקבילתה הצרפתית של המוריגן האירית. אלת המלחמה בדמות עורב מופיעה בשלישייה קלטית נוספת, שלישיית אלות האי אירלנד: אריו, בנבה ופודלה. אריו היא אלת הריבונות האירית של הפומורים, שנתנה לאירלנד את שמה. בנבה מייצגת את הרוח של אירלנד ועל פי האגדה, היא הראשונה שכף רגלה דרכה על האי. במקורן שלוש אלות אירלנד הללו הן אלות מלחמה.
המוריגן היא אולי עורב המלחמה המפורסמת ביותר והמבעיתה ביותר שהצמיחה יבשת אירופה. מצד שני היא חלק מכת אלות פריון גדולות.
בשם “כת האמהות” Matres או Matronae מכנים החוקרים קבוצה של אלות פריון מן התקופה הנאוליטית. מקורן של האמהות באזור ביבשת אירופה הנקרא La Tene, כלומר “הקלטים”: גליה, עמק הריין התחתון, צפון ספרד וצפון איטליה. הן מופיעות בשלישיות, בדרך כלל של עלמה-אם-זקנה, יש להם מאפייני פריון ברורים, ומזבחות ייחודיים מבדילים אותן מאלות אחרות. כת האמהות כוללת רשימה אינסופית של אלות מקומיות. בין האלות המפורסמות הנמנות בקטגוריה זו ניתן למצוא את מוריגנה, בוו, נמאין, נהלניה, מטרונה ומודרון. יוליוס קיסר מתייחס לאחת מהן בשם “מינרווה”. רוב האלות האמהות היו אלות מקומיות ובגלל ריבוי השמות הן מכונות בשם כולל לכל השלישייה: מטר קומדובה באקס לה בן (גליה), מטר דומסטיקה בצ’יצ’סטר (אנגליה), מטר גריסליקה בגרסול (דרום גליה), מטר נמוסיקה, מטרונה אאופניה (אזור הריין) ומטרונה וקלינהה. מקורה המדויק של כת האמהות לא ברור. מצד אחד היא כוללת אלות מקומיות קדם קלטיות רבות כגון נהלניה ומטרונה. מצד שני שרידי הכת מופיעים באזור שהיה בשליטת שבטים קלטיים. ככל הנראה מדובר בשרידי פולחן מגאליתי קדום, ששחזר את מסתרי הפריון, שאומץ על ידי הקלטים המוקדמים. מטרונה, מודרון ומוריגנה, שלוש אלות מכת זו תרמו ממאפייניהן לעורב המלחמה הקלטית. כך נצבעה דמותה צמאת הדמים וחסרת הרחמים בגוונים של אמהות, צמיחה, שפע ופריון.
המוריגן גם העניקה את מאפייניה לשתי דמויות מיתולוגיות מאוחרות יותר: הבנשי ומורגן לה פיי.
בשיר מן המאה השמינית לספירה מתוארת המוריגן הכובסת בנהר לא בדמותה של אלת המלחמה בוו (כפי שמופיע בסיפור קוכוליין), אלא בדמותה של בנשי. עד היום מאמינים תושבי קאונטי קלייר באירלנד, שהמנהיג הנורמני ריצ’רד דה קלייר, שמקורו במקום, פגש את המוריגן בדמות בנשי לפני תבוסתו בקרב. הוא ראה אותה רוחצת שריון וגלימות קרב מפוארות, עד שהדם הזורם מפצעיה הפך סמיך כגבינה. כשראתה אותו הודיעה לו על האסון המתקרב. שיר זה מצביע למעשה על המוריגן כמקור המיתולוגי של הבנשי [1] באירלנד. המוריגן, עורב המבשר מוות בקרב, הפכה למעשה לגזע של מבשרות מוות מכל סוג שהוא.
המוריגן מטילה את צילה גם במיתולוגיה הארתורית בדמותה של מורגן לה פיי (“מורגן הפיה”), הבכורה מבין תשע אחיות, אחותו למחצה ואויבתה של המלך ארתור. מורגן לה פיי, המתגוררת באי התפוחים חולקת מאפיינים רבים של עורב המלחמה הקלטית. מורגן לה פיי מומחית באומנות הכשפים, היא מסוגלת לעוף ואף לשנות את צורתה, כפי שמשנה המוריגן את צורתה.
[1] פירוש המונח האירי קלטי שִׂי, גאלית sidhe, הוא “אנשי גבעות הפיות”. מונח זה מתאר את כל הפיות המתגוררות באירנלנד ובהיילנדס של סקוטלנד. פירוש המונח בן שי, גאלית Bean Sidhe, הוא “הנשים של הגבעה”. הוא מתייחס לרוח פייה המבשרת מוות באמצעות יללות. פייה זו מבקרת בבית שעומד למות בו בן משפחה ומייללת לאות אזהרה. האמונה האירית גורסת, שאם מצליחים לתפוש את הבן-שי, חובה עליה לומר את שמו של העומד למות. לבן-שי שיער ארוך וגולש והיא לובשת שמלה ירוקה וגלימה אפורה. עיניה אדומות כיוון שהיא בוכה כל הזמן. האמונה מספרת שכאשר כמה בן-שי מתאספות יחדיו, הן מבשרות מוות של אדם חשוב או קדוש. הסקוטים מאמינים בגירסה משלהם לבן-שי הנקרא בן-ניי, Bean Nighe. למשפחות איריות גדולות יש בן-שי משלהן. למשל איובהיל היא הבן-שי של משפחת דלקסיאן מצפון מונסטר, קליודנה היא הבן-שי של משפחת מקארתי ומשפחות נוספות מדרום מונסטר. המונח בנשי, banshee הוא צורה מאוחרת וסקוטית של המונח האירי bean sidhe והוא מתאר כל פייה מייללת ששומעים בגבעות, בגאיות, באגמים ובמקומות בהם זורמים מים.