המזמורים האורפיים הם סדרה של 87 קטעי שירה דתיים, המיוחסים למשורר היווני אורפאוס.
עם זאת, מקורם ככל הנראה שונה והם חוברו על ידי משוררים שונים בתקופה ההלניסטית המאוחרת (מאות 2-3 לפנה”ס) או בתקופה הרומאית המוקדמת (מאות 1-2 לספירה).
המזמור האורפי הראשון מוקדש “למוזות” ולמעשה מהלל מספר רב של אלוהויות יווניות קדומות.
השורות האחרונות של המזמור אומרות תהילה להקטה, אלת המאגיה המושלת בשמים בארץ ובים, וכן בשאול תחתיות.
מובא כאן תרגום פרטי לקטע זה של המזמור.
מזמור אורפאוס מס’ 1 למוזות
שורות 55-64 להקטה
הֵקָטֶה אֱלוֹהַּ-שׁוּלַיִם; אֱלוֹהַּ-ההִצְטַלְּבֻיּוֹת הַדְּרָכִים;
גְּבִירַת הָאָרֶץ וְהַמַּיִם וְהַשָּׁמָיִם וְהַשְּׁאוֹל;
עֲטוּיָה גְּלִימַת כַּרְכֹּם, מְהַלֶּכֶת בְּלִוְיַת רְפָאִים אֲפֵלִים הַנּוֹדְדִים בַּצְלָלִים,
בַּת פֶּרְסֶס; יְחִידָה; שְׂאִי בְּרָכָה!
לָךְ מַפְתְּחוֹת תֵּבֵל, וּלְעוֹלָם לֹא תִּכָּשַׁלְנָה רַגְלָיִך;
עַל הַסֶּלַע הַמּוּצָק נוֹדֶדֶת בְּחֶדְוָה,
מַנְהִיגָה, אוֹמֶנֶת, בּוֹאִי לְמוֹעֲדֵינוּ,
מִשְׁאֲלוֹת-צֶדֶק לִבֵּנוּ הַצְלִיחִי בִּמְהֵרָה,
קַבְּלִי אֶת מַתְּנוֹתֵינוּ, וּבָרְכִי אֶת הֶעָשָׁן הַמִּתַּמֵּר לְפָנֶיךָ.