Edgar Maxence, Tete Divine, 19th Century
הפסקאות הבאות הן תרגום פרטי של שורות 404-450 מתוך התיאוגוניה של הסיודוס, יצירה העוסקת בגיניאולוגיה של האלים היוונים, מקורותיהם והקשרים המשפחתיים שלהם.
מן הכתוב ברור, כי המחבר מתאמץ להדגיש כי הקטה היא אלוהות שוות ערך לאלוהויות האולימפוס, אף על פי שהיא משתייכת לדורות עתיקים וקדומים יותר של אלים: הדור הפרימורדיאלי של אורנוס וגיאה, וכן דור הטיטאנים, ילדי אורנוס וגיאה. הטיטאנים הודחו ממעמדם על ידי בנו של אחד מהם, זאוס. הוא סירס את אביו הטיטאן כרונוס והביס את כל שאר הטיטאנים וצאצאיהם, אך לאלה הקטה הותיר את ירושתה.
תחום השפעתה האלוהי של הקטה רחב מאוד כפי שמופיע בטקסט, והיא מצטיירת כאלה גדולה ועצומה, המשמשת כעין מתווכת בין האלוהים הישנים (הטיטאנים) לבין האלוהים החדשים (זאוס, הרמס ופוסידון המוזכרים בטקסט).
תיאוגוניה, שורות 404-450
וַתִכָּנֵס פִיבִּי לִכְרִיכָתוֹ הָאֲהוּבָה שֶׁל קוֹיוֹס. וַתַּהַר בְּאַהֲבַת הָאֵל, וַתֵּלֶד אֶת לֶטוֹ שְׁחֹרַת-הַגְּלִימָה, הָרַכָּה, הַנְּדִיבָה לִבְנֵי אָדָם וְלָאֱלֹהִים בְּנֵי-הָאַלְמָוֶת, רַכָּה מֵרֵאשִׁיתָהּ, הָעֲנֻגָּה בְּכָל הָאוֹלִימְפּוּס. וַתֵּלֶד גַּם אֶת אָסְטֵרְיָה, יָגִיל-שְׁמָהּ, אֲשֶׁר פֶּרְסֶס לָקַח לְבֵיתוֹ, לַעֲשׂוֹת אוֹתָהּ אֵשֶׁת-חֵיקוֹ.
וְהִיא הָרְתָה וְיָלְדָה לוֹ אֶת הֵקָטֶה, אֲשֶׁר אָהַב אוֹתָהּ זֶאוּס בֵּן כְרוֹנוֹס מִכָּל הָאֵלִים. וַיִּתֵּן לָהּ דּוֹרוֹנוֹת, לִמְשׁוֹל בָּאָרֶץ הַפּוֹרִיָה וּבַיָּם הֶעָקָר. וַיִתֵּן לָהּ מֶמְשָׁלָה גַּם בִּשְׁמֵי הַכּוֹכָבִים, וְיַחְלֹק לָהּ כָּבוֹד וִיקָר עֲצוּמִים בַּקְּרָב הָאֵלִים בְּנֵי הָאַלְמָוֶת. וְעַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, בְּכָל קָרְבָּן הַמָּעֳלֶה לָאֵלִים, וּבְכָל תְּפִלַּת-מָסֹרֶת לִישׁוּעוֹת, קוֹרְאִים הָאֲנָשִׁים בִּשְׁמָהּ שֶׁל הֵקָטֶה.
וְאִם תִּשְׁמַע הָאֵלָה לַתְּפִלּוֹת, יִפּוֹל כָּבוֹד גָּדוֹל בְּחֵיק הַמִּתְפַּלֵּל, וְהִיא תַּעֲנִיק לוֹ עֹשֶׁר גָּדוֹל, כִּי רַב עֹצֵם יָדָהּ. יַעַן כִּי מִכָּל צֶאֱצָאַי גֵיאָה וְאוֹקְיָנוֹס, רַק הִיא קִבְּלָה אֶת יְרֻשָּׁתָהּ. בָּן כְרוֹנוֹס לֹא עָשָׂה לָהּ עָוֶל וְלֹא מָנַע מְמַנָּה אֶת חֶלְקָהּ בְּקֶרֶב הָאֱלֹהִים הַטִיטָנִים אֲשֶׁר יָרְדוּ מִגְּדֻלָּתָם, אֶלָּא הוֹתִיר בְּיָדֶיהָ אַתְּ מְנַת חֶלְקָהּ, אֲשֶׁר הָיְתָה לָהּ מִבְּרֵאשִׁית, שֶׁל מֶמְשָׁלָה בָּאָרֶץ, בַּשָּׁמַיִם וּבַיָּם. וְלֹא פָּחַת הַכָּבוֹד הַנֶּחְלָק לָהּ מִשּׁוּם הֱיוֹתָהּ צֶאֱצָאִית יְחִידָה, אֶלָּא הִתְעַצֵּם, כִּי זֶאוּס מֶלֶך הָאֵלִים הוֹקִיר אוֹתָהּ.
בִּרְצוֹנָהּ תּוֹשִׁיט עֶזְרָה וּתְרוֹמֵם, בְּיָשְׁבָהּ לְצָד מְלָכִים צַדִּיקִים בְּמִשְׁפָּט, וּבִרְצוֹנָהּ יַהֲפֹךְ אָדָם לִמְכֻבָּד בְּקֶרֶב הֵעֵם בָּאֲסֵפוֹת. וּבַמָּקוֹם בּוֹ נֶעֱרָכִים לְמִלְחָמָה, הִיא תַּעֲנִיק נִצָּחוֹן וּתְהִלָּה לְמִי שֶׁיִּמְצָא חֵן וְחֶסֶד בְּעֵינֶיהָ. וְנוֹטָה טוֹבָה הִיא אַף לַמִּתְמוֹדְדִים בַּתַּחֲרֻיּוֹת וּבַמִּשְׂחָקִים, וּבְסִיעָתַא הָאֱלֹהִית יְנַצְּחוּ, וִיקַבְּלוּ פְּרָסִים בְּשִּׂמְחָה, וְיָבִיאוּ תְּהִלָּה לְהוֹרֵיהֶם.
וְהִיא תַּעֲמֹד לְצַד פָּרָשֵׁי הַסּוּסִים אִם תַּחְפֹּץ, וּלְצָד סוֹחֲרִים בַּיָּם הָאָפֹר וְהַסּוֹעֵר, אֲשֶׁר מִתְפַּלְּלִים לְהֵקָטֶה וּלִמְזַעְזֵעַ מוֹסְדוֹת-אֶרֶץ. בִּרְצוֹנָהּ דָּגָה מְשֻׁבַּחַת הָאֵלָה תִּתֵּן, וּבִרְצוֹנָהּ דָּגָה מְשֻׁבַּחַת הָאֵלָה תִּקַּח. בָּאָסָמִים וּבָרְפָתוֹת תַּרְבֶּה בָּקָר עִם הֶרְמֶס; בִּרְצוֹנָהּ תָּפְרָה וְתַרְבֶּה אֶת עֶדְרֵי הַבָּקָר וְהַצֹּאן, וּבִרְצוֹנָהּ תַּקְטִין מִסְפָּרָם.
וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא בַּת יְחִידָה לְאִמָּהּ, הִיא מְכֻבֶּדֶת בְּקֶרֶב כָּל הָאֵלִים בְּנֵי-הָאַלְמָוֶת. בֶּן כְרוֹנוֹס מִנָּה אוֹתָהּ אוֹמֶנֶת לַתִּינוֹקוֹת הַנּוֹלָדִים לִרְאוֹת אֶת אוֹר הַשַּׁחַר שֶׁל אֶאוֹס, וְלָכֵן מִבְּרֵאשִׁית הִיא כוֹרוֹתְרוֹפּוּס, הַמְּטַפֶּלֶת בַּתִּינוֹקוֹת, וְאֵלּוּ הֵן תְּהִלּוֹתֶיהָ.
ביבליוגרפיה
Clay, Jenny Strauss. The Hecate of the Theogony. Greek Roman & Byzantine Studies 25 (1984):27-38.
Hesiod, Theogony