John William Godward The Bouquet 1899
מתוך כתבי המשורר הלטיני אלביוס טיבולוס (19-55 לפנה”ס). תרגום חופשי.
יונו לוסינה היא אלת הפריון המאירה את דרכו של העובר, היוצא החוצה אל העולם מחשכת הרחם. נשים הכורעות ללדת, כמו גם מיילדות, נהגו להתפלל ליונו כדי שתקל על חבלי הלידה, ותברך הן את היולדת והן את הולד, בבריאות ובחיים.
המזמור המופיע כאן מופיע בכתבי השירה של אלביוס טיבולוס, משורר ואלגיסט מן המאה הראשונה לפני הספירה. מוצאו האתני ככל הנראה לא היה רומאי, אך בכל זאת הגיע למעמד נכבד של אציל ברומא, והיו לו נכסים רבים.
הטקסט הוא למעשה תפילה שאומרת המיילדת כשהיא מגיעה לבית שבו כורעת אישה ללדת.
המיילדת נכנסת למקדש הביתי שהיה קיים בכל בית ברומא (“לרריום”), וכחלק בלתי נפרד מעבודתה היא מדליקה קטורת, נוסכת יין מבורך, אופה עוגות סולת, מניחה אותן על המזבח, ומתפללת לאלה יונו לוסינה.
מטרת התפילה היא לגייס את עזרת האלה להקלת כאבי הלידה, ולקצר את משך הצירים.
תפילת המיילדת ליונו לוסינה
יַעֲלֶה בְּאַפֵּךְ, יוּנו לוּסִינָּה, רֵיחַ נִיחֹחַ הַקְּטֹרֶת. בְּלֵב צוֹהֵל, לוּסִינָּה, תְּפָאֵר הַיּוֹלֶדֶת אֶת מִשְׁכָּנֵךְ, דְּבִיר הָאִמָּהוֹת. בּוֹאִי, מַלְכַּת-שָׁמַיִם צִדְקָנִית, עֲטוּיָה בִּגְלִימוֹת מַלְכוּתֶךָ, וְהִתְרַצִּי מִן הַיַּיִן הַנִּמְסָךְ לִכְבוֹדֵךְ, וּמִן הָעוּגוֹת הַנֶּעֱרָמוֹת לָךְ; הָבִיאִי עִמָּךְ כָּל עֵשֶׂב צֳרִי, רְפוּאָה לַדְּוַי, וְשִׁירֵי נֶחָמָה; מֵעֵבֶר לַיָּם, מֵחוֹפִים רְחוֹקִים, הָבִיאִי צִמְחֵי מַרְפֵּא, לְהָבְרִיא כָּל חֹלִי וּפַחַד; אַל נָא בְּאַפֵּךְ תְּיַסְּרִי אֶת הַנַּעֲרָה בְּמַכְאוֹבִים, וְאַל תִּתְמַהְמֵהַּ לֵדָתָהּ.