Edwin Longsden Long Ale the Attendant of the sacred Ibis in the Temple of Isis 19th Century
“כישוף נגד עקרבים” הוא טקסט מצרי מפורסם, המספר אודות נס שחוללה האלה איזיס, שריפאה ילד מעקיצת עקרבים.
על פי האגדה, הגיעה איזיס ערב אחד לעיר בשפך נהר היאור, והיא עייפה ולאה ממנוסתה מפני אחיה סת. שתי נשים ראו אותה מגיעה. העשירה טרקה את הדלת בפניה, והענייה פתחה את ביתה ואירחה אותה יפה.
מלוויה של איזיס, שבעה עקרבים איומים, נעלבו מהתנהגות האישה העשירה, והחליטו להעניש אותה. הם נכנסו לביתה דרך החריץ במפתן הדלת ועקצו את בנה הקטן.
הארס השפיע על הילד קשות והוא נטה למות, אך רחמיה של איזיס, שהיתה בהריון באותה עת, נכמרו עליו והיא הצילה את חייו על ידי דקלום שמות העקרבים.
הטקסט המופיע כאן הוא תרגום “יד-שנייה” ממקורות באנגלית ובגרמנית, ולא תורגם ישירות מן ההירוגליפים.
כישוף נגד עקרבים
אני אסת. אני באתי מבית-הטוויה, שם כלא אותי אחי סת. האל הגדול ג’חוטי, אדון האמת בשמים ובארץ, דיבר אליי לאמור: בואי, אסת הקדושה ושמעי בקולי. הסתתרי נא עם בנך הקטן, והוא ישוב אלינו, כשיגדל ויתחזק, ואת תושיבי אותו על כס מלכות אביו, ותינתן לו ממשלה על שתי הארצות, והוא יהיה אדונן.
ואני יצאתי בשעת ערב, ושבעה עקרבים יצאו בעקבותיי. תפן ובפן מאחוריי; מסטת ומסטתף לצדדיי; פטת, תטת, ומטת מפלסים לי דרך. ואני הוריתי להם לאמור, ואוזניהם שמעו מילותיי: “אל תתוודעו אל השחור, ואל תברכו לשלום את האדום; אל תבחינו בין עשיר לעני; הרכינו עיניכם מטה אל הדרך, והיזהרו פן תובילו את רודפי אליי, עד שנגיע לבית התנין, בפאתי הביצות אשר בשפך היאור, הן ביצות דב.
לבסוף הגענו לבתי המטרוניתות, ואישה אחת מבני האצילים ראתה אותי, ומיד סגרה את דלת ביתה, והבריחה את המנעול.
אז עלתה חמתם של בני לווייתי והם נדברו ביניהם לירוק כל אחד את ארסו בעוקץ של תפן כדי להגביר את כוחו. בת-דייגים אז פתחה לי את דלתה וכולנו נכנסנו לבקתה הדלה. אך בינתיים חמק תפן ונכנס דרך חריצי הדלת של בית העשירים, ועקץ את בנה של האצילה, כיוון שנעלה את דלתה בפניי. האצילה זעקה במר-ליבה והחלה מידפקת על דלתות השכנים כדי למצוא תרופה לבנה, אך לשווא, לא בא איש להושיט עזרה.
גם לבי שלי לא היה שקט בגלל הילד התמים ורציתי לרפוא לו. קראתי לאישה ואמרתי: “קרבי אליי, קרבי אליי. כי ראי נא, שפתותיי נושאות חיים. בעירי אני ידועה כנערה המגרשת נחשים ועקרבים ארסיים בכישופיה. אבי לימד אותי את ה
Frederick Arthur Bridgman, Navigum Isidis, 1902
סודות; ואני בתו אהובתו”.
ואני אסת הנחתי את ידיי על הילד, שקצרה נשימתו, כדי לרפא אותו: “ארס תפנט, קרב הלום, הישפך לאדמה, תסתובב ואל תחדור פנימה; ארס בפנט, קרב הלום, הישפך לאדמה, אני אסת הקדושה, גבירת הכשף, פועלת קסם, דוברת סוד, ומילותיי מתגשמות. כל נחש נושך עושה את דברי. פול ארצה, ארס מסטת, אל תזרום. וארס מסטטף אל תעלה, ארס פטט ותטת. פול ארצה, פי הנושך, אלו מילותיה של אסת הקדושה, דגולת כשפים בקרב האלים, אשר גב נתן לה כוח לרפא נשיכות ארסיות. היכנעו, נסוגו, וברח ארס, אל תקפץ, אלו מילותיה של אהובת רע, ביצת הציפור הקדושה, אשר נולדה מעץ השיטה”.
והילד נרפא, ואמו הביאה את כל כספה וזהבה ומילאה בהם את בקתת בת-הדייגים הדלה, אשר פתחה בפניי את דלתה. אני אסת.